מלבד זה שבא לבכות, והמילים “לילה טוב” של הראל נשמעות מושאלות ועצובות, המטאמורפוזה שלו יוצאת דופן. בעוד שאנחנו רגילים לארזטליזציה של ההומור בישראל, כשבדרנים איכותיים מתמסחרים, מאבדים את הביקורת ונשארים עם הכסף – אסף הראל היה במסחרי, וחזר דוקא בביקורתי – והוא עושה את זה נהדר.